סיאם ואח' נ' יחידת הפיצו"ח - משרד החקלאות ופיתוח הכפר

החלטה

ביום 27.11.11 הוגשה בקשה קצרה בכתב יד, להורות למשיבה לשחרר משאית בה סחורה של ירקות שנתפסו. בתצהיר התומך נטען כי ביום 26.11.11 נתפסו המשאית והסחורה במחסום חיזמה בירושלים ונתבקש כי תוחזר הסחורה שכן החזקתה תגרום לקלקולה. לאחר מכן כאשר הוברר כי הסחורה הושמדה ולמעשה התייתר הסעד הנדרש ואולם נתבקש בית המשפט ביום 28.11.11 כי יערך דיון, בו נתבקשה המשיבה ליתן טעם לדרך בה נהגה.

מטענות המבקשים בפני, כמו גם מעיון במאגרים המשפטיים, עולה כי אין זו הפעם הראשונה בה נתפסו רכבי וסחורות המבקשים על ידי פקחי המשיבה. כך גם אין זו הפעם הראשונה בה והשמדה הסחורה. כך למשל בבש 012722/09 (שלום-י-ם) סיאם עיסא נ. פיקוח על הצומח והחי (לא פורסם) ניתן ביום 22.9.09, נקבע:

"באשר להשמדת הסחורה, הדבר נעשה בהתאם לצו עליו חתם גורם שמוסמך להורות על השמדת סחורה על פי החוק. הדבר נעשה עוד טרם ניתן הצו הזמני על ידי בית המשפט שהורה למשיבה שלא להשמיד את הסחורה עד להחלטה אחרת. בנסיבות אלה, אין מקום יותר להתייחס לעניין זה, מקובלים עלי דברי ב"כ המשיבה כי המשיבה הפעילה את סמכותה כדין לעניין השמדת הסחורה."

בבש (מ"א) 9/10 יוסף סיאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ניתן ביום 10.5.10, נקבע:

"ב"כ המבקש הדגיש בדבריו הדגשת יתר את העובדה שלא נערכה בדיקה מעבדתית של הירקות שהיו במשאית. אלא שללא כל קשר לשאלת בדיקת התוצרת החקלאית שנתפסה והושמדה, עצם העברת הטובין ללא ההיתרים הקבועים בצווי מפקד האזור יש בה משום עבירה על הצו בדבר העברת טובין מס' 1252 המוזכר לעיל. סעיף 5 לצו הנ"ל קובע ש"העובר על הוראות צו זה או המפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו, דינו- מאסר חמש שנים". עצם העברת תוצרת חקלאית ללא היתר של "הממונה" לפי הצו הנ"ל יש בה משום עבירה ללא קשר להיות הסחורה מסוכנת למאכל אדם אם לאו.

התכלית החקיקתית של הצו הנ"ל היא פיקוח על התוצרת החקלאית המוכנסת לישראל ואיכותה. לעניין הפרת הצו מס' 1252 הנ"ל, דבר קיום הבדיקות המעבדתיות עובר לתפיסת התוצרת החקלאית לא רלוונטי. מה שכן רלוונטי הוא קיום הרישיון להכנסת הטובין לישראל בטרם שאלה הועברו לישראל. בטרם הענקתו של הרישיון אמורים להיבדק פרמטרים שונים ובכללם פרמטרים בריאותיים.

בדיקת החומר הראייתי הנוגע למבקש מראה כי מדובר במבקש רצידיביסט. אין זו הפעם הראשונה שהוא נתפס עם משאיתו כשהוא מעביר תוצרת חקלאית לישראל. לא רק שהוא אישית מעביר את התוצרת אלא יש אחרים מטעמו שעשו כן. ב"כ המשיבה טען לכך שהיו 50 אירועים דומים של העברה ע"י המבקש של תוצרת חקלאית מאיו"ש ללא היתר. בחלק מהמקרים ברח המבקש יחד עם התוצרת ובחלק מהמקרים (כמו בפעם הנוגעת למקרה שלפנינו) הושמדה התוצרת החקלאית."

צודקים המבקשים כי בכל מקרה שבו על בית המשפט להחליט בשאלת החזרת תפוס יש לערוך איזון ראוי בין ההגנה על הזכות הקניינית של הפרט לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות בעזרת חפצים המאפשרים את ביצועם ואולם בעניינו לא ראיתי לדון בשאלה תיאורטית, נוכח סוגיית הסמכות העניינית שהעלתה המשיבה וגם מאחר והתברר כי ההכרעה נעשתה תיאורטית עוד טרם הגשת הבקשה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ב, 30 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.